תבנית קבועה או משתנה של תנועה ו/או קול ו/או צורה
דוגמאות:
תבנית של צלילים מול שקט שמייצר מוטיב כמו זו בפתחית הסימנפוניה החמישית של בטהובן; תזמון התנועות בכוריאוגרפיה; הטמפו הויזואלי שנוצר ע"י ארגון הרכיבים בציור "מספר 1 1950" של ג'קסון פולוק; תזמון הדיבור בין שותפים בדיאלוג במחזה.

קצב במחול מתייחס לדפוסים החוזרים של זמן, תנועה ומקצב שמכתיבים את קצב התנועות במהלך הריקוד. הוא מתאר את היחסים בין התנועות השונות לבין הזמן, ואת הדרך שבה התנועות מתחלקות או נבנות ביחידות של זמן.

קצב יכול להיקבע על ידי המוזיקה שמלווה את המחול, אך הוא גם יכול להיווצר באמצעות הגוף עצמו, למשל בתנועות שחוזרות על עצמן או משתנות לאורך זמן. הכוריאוגרף והרקדנים משתמשים בקצב כדי ליצור דינמיקה, מתח, אווירה והובלת האנרגיה בתוך היצירה. הקצב במחול לא חייב להיות תמיד קבוע או אחיד; הוא יכול להיות משתנה, מורכב וא-סימטרי, ולהתאים לאופי ולרגש של היצירה.