קומפוזיציה אסימטרית היא טכניקה בסיסית נוספת המשמשת בסיפור חזותי בקולנוע. בניגוד לקומפוזיציה סימטרית, היוצרת תחושת איזון וסדר בתמונה, הקומפוזיציה האסימטרית משמשת ליצירת מתח, תנועה דינמית וכאוס. בשימוש יעיל, קומפוזיציה א-סימטרית יכולה לשדר תחושה של אי נוחות, חוסר ודאות וחוסר חיזוי בסצנה, ולהוסיף עומק ומורכבות לסיפור. בצילום מורכב בצורה א-סימטרית, האלמנטים משני צידי המסך מסודרים בצורה לא מאוזנת, לא כמו מראה. ניתן להשיג זאת על ידי מיקום הנושא מחוץ למרכז, שימוש באובייקטים שונים או שונים משני צידי הפריים, או הטיית המצלמה בזווית. על ידי כך, יוצרי סרטים יכולים ליצור תחושת מתח וחוסר איזון בתמונה. אחד היתרונות של שימוש בקומפוזיציה א-סימטרית בקולנוע הוא שהוא יכול להוסיף עומק ומורכבות לסיפור. ניתן להשתמש בו כדי להעביר תחושה של אי נוחות, חוסר ודאות וחוסר חיזוי בסצנה, וליצור מטפורה ויזואלית למצב הרגשי של הדמויות. לדוגמה, צילום של דמות שהולכת ברחוב שומם עם זווית מצלמה מוטה יכולה להשתמש בקומפוזיציה א-סימטרית כדי להעביר תחושה של חוסר התמצאות ובלבול. מצד שני, קומפוזיציה א-סימטרית יכולה לשמש גם ליצירת תחושה של תנועה ואנרגיה דינמית בתמונה. על ידי מיקום הנושא מחוץ למרכז ושימוש בקווים או בזוויות אלכסוניות, יוצרי סרטים יכולים ליצור תחושה של תנועה ועניין ויזואלי בצילום. לדוגמה, צילום של דמות שרצה ביער עם זווית מצלמה מוטה יכול להשתמש בקומפוזיציה א-סימטרית כדי ליצור תחושה של אנרגיה ודחיפות.