לצבעים יש תפקיד מהותי בקולנוע, שכן הם משמשים להעברת רגשות, מצבי רוח ואווירה, ולהעצמת הנרטיב של הסרט. יוצרי סרטים משתמשים בפלטות צבעים כדי ליצור שפה ויזואלית שיכולה להעביר נושאים, דמויות ואפילו סאב-טקסט. השימוש בצבע בקולנוע התפתח עם הזמן, מתקופת השחור-לבן ועד להכנסת טכניקולור וטכנולוגיות צבע נוספות.
אחד השימושים העיקריים של צבע בקולנוע הוא להעביר רגשות. צבעים שונים קשורים לרגשות שונים, ויוצרי סרטים משתמשים בידע הזה כדי ליצור מצבי רוח ספציפיים בסרטיהם. לדוגמה, צבעים חמים כמו אדום, כתום וצהוב יכולים לשמש כדי לעורר תחושות של תשוקה, אנרגיה וחום, בעוד צבעים קרירים כמו כחול וירוק יכולים לשמש כדי לשדר רוגע, שלווה ועצב.
צבעים משמשים גם ליצירת תחושה של אווירה ולביסוס תפאורה של סרט. לדוגמה, יוצרי סרטים עשויים להשתמש בגווני אדמה חמים כדי ליצור תחושה של נוסטלגיה או כדי לעורר סביבה כפרית, בעוד שגוונים קרירים ומתכתיים עשויים לשמש כדי ליצור תחושה של תיעוש או מודרניות.
ניתן להשתמש בצבעים גם כדי להעביר תכונות אופי ונושאים. לדוגמה, דמות שלובשת שחור עשויה להיראות כמסתורית או מרדנית, בעוד שדמות שלובשת צבעים בהירים עשויה להיראות כאופטימית או יוצאת דופן. יוצרי סרטים יכולים גם להשתמש בצבע כדי להעביר נושאים כמו אהבה, כוח או מוות, על ידי שיוך צבעים מסוימים למושגים אלה.
ניתן להשתמש בצבע גם כדי ליצור ניגודיות ולהדגיש אלמנטים ספציפיים בסרט. לדוגמה, יוצר סרטים עשוי להשתמש בצבע בהיר ומנוגד בסצנה כדי למשוך תשומת לב לאובייקט מסוים או כדי ליצור קו מחץ ויזואלי.