דרמטורגיה במחול מתייחסת לתהליך של עיצוב והבניה של המשמעות, המבנה והקונטקסט של יצירה כוריאוגרפית. הדרמטורגיה עוסקת בחקר הדרכים שבהן הריקוד, התנועה, הקומפוזיציה והאלמנטים הבימתיים (כמו תאורה, מוזיקה, תלבושות) תורמים ליצירת סיפור, רעיון או חוויה רגשית עבור הקהל.

בעבודת הדרמטורגיה במחול, הדרמטורג (או הכוריאוגרף עצמו) שואל שאלות לגבי כוונת היצירה, נושאים מרכזיים, היחסים בין חלקי היצירה השונים, והאופן שבו הקהל יקלוט ויחווה את היצירה. תפקיד הדרמטורגיה במחול הוא ליצור קוהרנטיות והעמקה בתכנים, לעזור לעצב את המבנה הנרטיבי או הקונספטואלי, גם כאשר מדובר ביצירה מופשטת או ניסיונית.

בעוד שבבלט קלאסי הדרמטורגיה עשויה להתמקד בהעברת סיפור עלילתי ברור, במחול מודרני ועכשווי היא עוסקת לעיתים קרובות יותר ביצירת מסגרות רעיוניות, קונספטואליות או רגשיות, המעמיקות את המשמעות של התנועה עצמה.

לדוגמה שיתוף הפעולה של הכוריאוגרפית הבלגית אנה תרזה דה קירסמאקר (Anne Teresa De Keersmaeker) עם המלחין והדרמטורג סטפן קרמר ביצירה "Rosas danst Rosas" משנת 1983 בה הדרמטורגיה עסקה במבנה חזרות מתמטיות של תנועות יום-יומיות, המשולבות עם מוסיקה מדודה, ויוצרת תחושת קצב פנימי שמתחבר לרעיונות של שגרה, כוח ונשיות.