מרחב במחול מתייחס לשימוש של הגוף והתנועה במרחב הפיזי שסביבו. זהו אחד המרכיבים המרכזיים במחול, והוא כולל את האופן שבו הרקדן או הרקדנים תופסים ונעים במרחב, בין אם זה על הבמה, בסטודיו או בכל מקום אחר.

המרחב במחול כולל מספר היבטים:
כיוונים: לאן התנועה מכוונת (קדימה, אחורה, למעלה, למטה, לצדדים).
מסלולים: קווים או דפוסים שהתנועה יוצרת במרחב (קו ישר, עיגול, זיגזג וכדומה).
רמות גובה: גובה התנועה ביחס לקרקע (נמוך, בינוני, גבוה).
מרחב אישי לעומת מרחב משותף: המרחב שהרקדן תופס סביב גופו (מרחב אישי) והמרחב שבו נעים הרקדנים במשותף או ביחס זה לזה (מרחב משותף).
אוריינטציה: הכיוון שבו הגוף או התנועה מתמקדים, ביחס לעצמו, לרקדנים אחרים או לקהל.

תפיסת המרחב היא מרכזית בכל תחומי האמנות. במחול, היא מתבטאת בשימוש בחלל הבמה ובתנועה דרכו ובאמנות פלסטית לדוגמה, היא באה לידי ביטוי ביצירת אשליה של עומק או בארגון האלמנטים על פני המשטח.

המרחב הוא מרכיב מהותי ביצירת קומפוזיציה כוריאוגרפית, והוא משפיע על האופן שבו התנועות מתקשרות זו עם זו ועם הקהל, ועל האווירה הכללית של היצירה.