גודל הפריים הוא מרכיב בסיסי בסיפור חזותי בקולנוע. גודל הצילום מתייחס למסגרת של המצלמה על הנושא המצולם ולמרחקים השונים שבהם ממוקמת מצלמה ביחס לנושא המצולם. גדלי צילום אלו חיוניים לאמנות הקולנוע שכן הם עוזרים לבסס את השפה החזותית של סרט ומעבירים מידע חשוב לקהל. ישנם מספר גדלי צילום נפוצים בשימוש בקולנוע, ולכל אחד מהם יש את הפונקציות וההשלכות הייחודיות שלו בסיפור סיפורים.
Extreme Long Shot (ELS)ידוע גם בתור הצילום המכונן, ה-ELS הוא בדרך כלל הצילום הראשון של סצנה. הוא מראה את סביבת הנושא ונותן לקהל תחושה של המיקום, קנה המידה והסביבה של הסצנה. זוהי צילום חשוב להגדיר את הטון ואת מצב הרוח של הסצנה ולכוון את הקהל למקום ולדמויות המעורבות.
Long Shot (LS)ידוע גם בתור הצילום המלא (Full shot), ה-LS מציג את כל הגוף של הנושא, מכף רגל ועד ראש. צילום זה משמש כדי להראות את הקשר בין הנושא והסביבה, והוא משמש לעתים קרובות כדי לחשוף את המראה הפיזי והיציבה של הדמות. ניתן להשתמש ב-LS גם כדי להראות את התנועה ושפת הגוף של הדמות, ולבסס תחושת ריחוק והפרדה בין דמויות.
Medium long shot (MLS)מכונה גם צילום 3/4, ממסגר את הנושא מהברכיים או המותניים ומעלה, ומאפשר לצופה לראות את שפת הגוף של המצולם ואת סביבתו. גודל צילום זה משמש בדרך כלל לסצנות דיאלוג או כדי לבסס את היחסים בין דמויות לסביבתן. הוא מספק הקשר ומידע ויזואלי תוך שמירה על קשר עם הדמות. בסצנות אקשן, ניתן להשתמש בצילום ארוך בינוני כדי להראות את התנועה והכוריאוגרפיה של הסצנה, תוך שמירה על הדמות.
Medium Shot - צילום בינוני (MS)הצילום הבינוני ממסגר את הנושא מהמותן ומעלה. זהו אחד הצילומים הנפוצים ביותר בקולנוע מכיוון שהוא רב תכליתי וניתן להשתמש בו כדי להראות את הבעות הפנים ושפת הגוף של הנושא. שוט זה משמש לעתים קרובות לסצנות דיאלוג מכיוון שהוא מאפשרת לקהל לראות את התגובות והרגשות של הדמות תוך הצגת הסביבה סביבם.
Medium Close-up (MCU)תקריב בינוני, הידוע גם כצילום חזה, ממסגר את הנושא מהחזה או הכתפיים כלפי מעלה, תוך שימת דגש על הבעות הפנים ושפת הגוף. גודל צילום זה משמש בדרך כלל לסצנות אינטימיות או כדי להדגיש את הרגשות של הדמות. הוא מאפשר לצופה לראות את הניואנסים של הופעת השחקן, כמו הבעות פנים עדינות ותנועות עיניים. בסצנות דיאלוג ניתן להשתמש בקלוז אפ בינוני כדי ליצור תחושת אינטימיות בין דמויות או להדגיש את ההשפעה הרגשית של השיחה.
Close Up - צילום תקריב (CU)ה-CU הוא צילום המתמקד בחלק מסוים של הנושא, כגון הפנים או הידיים שלהם. צילום זה משמש להצגת הרגשות והתגובות של הדמות בפירוט ולהעברת תחושת אינטימיות עם הקהל. CU משמש לעתים קרובות כדי להעביר רגשות עזים וניתן להשתמש בהם כדי לחשוף פרטים חשובים או רמזים בסצנה.
Choker Close-upהמונח "צ'וקר" מקורו ברעיון שהצילום "חונק" את הפריים סביב הנושא, ויוצר תחושה של אינטימיות ועוצמה. בתקריב קיצוני הפנים של הדמות ממלאים את כל הפריים (נחתכים מהמצח בעיקר ורק אחכ מהסנטר), יוצרים תחושת קלסטרופוביה ומדגישים את חשיבות הנושא. תקריב הצ'וקר משמש בדרך כלל בקולנוע כדי להעביר את המצב הרגשי של דמות או תגובה לסיטואציה מסוימת. לדוגמה, בסצנה מותחת, תקריב קיצוני של פניה של דמות יכול להעביר את הפחד או החרדה שלה. בסצנה רומנטית, תקריב קיצוני של פני השחקנים יכול לשדר את האינטימיות והקשר שלהם.
Extreme Long shot - תקריב קיצוני (ECU)ה-ECU הוא צילום אפילו יותר חזק מה-CU ומתמקד בפרט קטן, כגון העיניים או הפה. ה-ECU משמש לעתים קרובות כדי ליצור תחושת מתח או כדי למשוך את תשומת הלב של הקהל לפרט מסוים. זה גם נפוץ כדי להציג את התגובה של דמות למצב או אירוע מסוים.